© 2023 by The Orthopedic Group. Proudly created with Wix.com

 

אנדומטריוזיס- Endometriosis

 

מה זה אנדומטריוזיס?

במהלך מחזור טבעי של האישה כאשר אין הריון, רירית הרחם, הנקראת אנדומטריום (Endometrium), נפלטת החוצה מהגוף דרך הנרתיק פעם בחודש, וזוהי הווסת.

כאשר מוצאים תאים מסוג אלו של רירית הרחם, זרועים להם במקומות אחרים מחוץ לרחם, נקראית התופעה הזו: אנדומטריוזיס- Endometriosis.

 

מה האנדומטריוזיס עושה באגן?

תאים אלו יכולים להופיע במקומות שונים. בדרך כלל בחלל האגן, הכולל: שחלות, חצוצרות, קירות האגן, שטח פני הרחם החיצוניים, מעיים ודרכי השתן ועוד.


הם מגיבים להשפעות ההורמונליות המחזוריות, וכמו בווסת, גורמים לדימום מקומי, והתוצאה היא של דלקות, צלקות, הידבקויות וכאבים באגן.


הנגעים מגוונים בגודלם ממיקרוסקופים למסות גדולות וחודרניות שיכולות לחדור רקמות.


הרקמה גדילה ומשתנה בדיוק כמו התאים של רירית הרחם.


במהלך המחזור, עלולים להיות דימומים אך הם נחסמים על ידי הרקמה הצלקתית הסובבת אותם ולרוב לא ידממו החוצה.


במקרים בינוניים עד קשים, הידבקויות ונגעים באגן עשויים לפגוע באנטומיה התקינה של השחלות והחצוצרות.


אנדומטריוזיס יכול גם לגרום לבעיה בפוריות של האישה. ל- 30-50% מהנשים עם אנדומטריוזיס קיימת בעיית פוריות בדרגה כלשהי.

 

מהם הסימפטומים של אנדומטריוזיס?          

 

ככלל, מדובר בכאבים בבטן התחתונה. ומופיעים במספר מצבים:

 

  • כאב מחזורי לפני ובזמן הווסת (Dysmenorrhea). הכאב יכול להיות מלווה בחולשה כללית ובבחילות, עצירות. לפעמים בזמן מתן שתן וביציאה.

  • כאב בזמן הביוץ.

  • כאב עמוק בזמן קיום יחסי מין הבא לידי ביטוי לעתים בתנוחות מסויימות ונקרא: Dyspareunia. 

  • דם בשתן או בצואה.

  • כאב בהשתנה או ביציאה.

  • תחושת לחץ/ אי-נוחות באגן.

  • כאבים בתנועתיות המעיים.

  • אי פוריות.

 עוצמת הכאב שונה מאישה לאישה. חלק מהנשים נאלצות אף להישאר בבית ולא הולכות ללמודים או לעבודה בזמן הווסת, בגלל תחושת חולי עזה. לעומת זאת, ישנון נשים שאף לא מרגישות שיש להן אנדומטריוזיס. 

 

זכרי:
מחלה נירחבת/ מפושטת אינה מצביעה בהכרח על עוצמת הכאבים. כלומר, יתכנו כאבים קלים ומחלה נירחבת באגן, ומאידך, ייתכנו כאבים חזקים, והמחלה באגן מוגבלת.

 

מהי שכיחות המחלה ובמי פוגעת?      

 

ברוב המכריע של המקרים היא מופיעה בגיל הפריון ולמעשה כבר בגיל הנערות. 


יחד עם זאת, ניתן לראות אנדומטריוזיס גם בגיל המעבר- ואז מדובר בסוג קשה במיוחד.


שכיחות המחלה: 10-15% בתקופת הפוריות של האישה.


המחלה יכולה להיות קלה ביותר ועד חמורה מאד.
 

 40% מהנשים סימפטומטיות, מביעות תלונות של כאבי בטן תחתונה ואגן, ו- 60% לא.


אנדומטריוזיס הינה מחלה שמתקדמת עם הזמן, ויכולה להחמיר, כך שאיבחון מוקדם הוא קריטי. 


לפעמים מוצאים אנדומטריוזיס במהלך ניתוח מסיבה אחרת.

 

ישנם מקרים המתגלים רק לאחר שהאשה מתקשה בכניסה להריון, ובמהלך הבירור עולה האיבחון. 

 

 

מהם הסיבוכים של אנדומטריוזיס?     

 

אמנם לא מדובר במחלה המסכנת חיים, אך לסימפטומים שלה יש בהחלט השפעה שלילית קשה על איכות החיים ועל הקושי בכניסה להריון.

 

את תוכלי למצוא את עצמך נימנעת מפעילויות שונות שנהגת לעשות אותן בעבר בגלל שאינך יכולה לשלוט על הכאבים:


הכאבים החזקים יכולים למנוע ממך לצאת לעבודה או לבית הספר ויכולים אף להשפיע על הזוגיות.

הכאבים ביחסי המין, יכולים לגרום לך להימנע או לנסות לדחות את קיום יחסי המין. כאב כרוני או חוזר יכול לגרום לך לתחושת דיכאון מסויימת, חוסר סבלנות, חרדה, כעס וחוסר אונים.

 

הפרעות אגניות יכולות לגרום לקשיים בכניסה להריון.

 

 

מה הגורם לאנדומטריוזיס?        

 

הסיבה לאנדומטריוזיס לא ממש ידועה.

 

יחד עם זאת, ישנן מספר תיאוריות מובילות:

 

  • זרימה ווסתית אחורנית דרך החצוצרות לחלל האגן, עם מעבר וזריעה של תאים אנדומטריאלים באיברים שונים.

  • מטפלזיה (שינוי) של ה- Coelomic epithelium (תאים עובריים מלידה).  

  • התפשטות דרך כלי הדם.

  • התפשטות דרך כלי הלימפה.

 

בעבודות מחקר חדשות, מוצאים סיבות מבוססות יותר:

 

  • הפרעה חיסונית בגוף האשה, כאשר תאי מערכת החיסון לא מזהים תאים אלו כזרים.

  • מרכיב גנטי. מחקר הראה כי 7-9% מקרובות המשפחה מדרגה ראשונה של החולות, הינן חולות בעצמן (בהשוואה ל 1-2% באוכלוסיה הרגילה).

 

 

היכן ניתן למצוא אנדומטריוזיס?          

 

 היכן ניתן למצוא נגעים של אנדומטריוזיס?

 

  • על גבי הריפוד הפנימי של האגן (פריטונאום).

  • ב- Pouch of Douglas- החלל באגן בין הרקטום לצוואר הרחם.

  • על החצוצרות.

  • על רצועות (ליגמנטים) המחזיקות את הרחם (Round, Sacro-uterine, Broad).

  • בין הנרתיק לרקטום- Recto-vaginal fascia.

  • בין הנרתיק לשלפוחית השתן.

  • ב- 50% מהמקרים על השחלה, הם גורמים לציסטה שנקראת אנדומטריומה- Endometrioma, או "ציסטת שוקולד"- השם נובע מהתוכן הנוזלי החום כהה שעיקרו הוא דם ישן.

  • בשלפוחית השתן וסביב השופכנים (Ureters).

  • על המעיים (מעי גס ומעי דק). 

  • על התוספתן (Appendix).

  • בקיר הבטן, ובעיקר, בצלקת ניתוחית ישנה.

 

מעניין שניתן למצוא אנדומטריוזיס גם במקומות אחרים מרוחקים: בסרעפת, בריאות, בידיים, בעור ואפילו באף.

 

כאשר תאי אנדומטריום (רירית הרחם) חדרו אל תוך שריר הרחם/ המיומטריום (Myometrium) מכונה התופעה:אדנומיוזיס– Adenomyosis. לא מדובר באותה מחלה אם כי קיים קשר ביניהם.

 

כיצד אנדומטריוזיס גורם לבעייה בפוריות?          

 

מאחר שמדובר ביצירת דלקות מקומיות וצלקות, הרי שאנדומטריוזיס יכול לגרום לחסימה מיכנית של החצוצרות.

 

לצורך הפרייה, צריך שהביצית והזרע ייפגשו. המיפגש מתרחש בחצוצרה, ואם החצוצרה חסומה, הם לא ייפגשו לעולם.


כמו כן, תאי האנדומטריוזיס ידועים כמפרישים חומרים היוצרים "דלקת"- Inflammation, ודרך אותם תוצרי דלקת, עלולים לפגוע במספר אתרים שהם:

 

  • פגיעה באיכות הביציות

  • פגיעה בתנועתיות הזרע

  • פגיעה ביכולת הקישור של הזרע לביצית

  • פגיעה בתנועתיות בתוך החצוצרה

  • פגיעה בהשרשה של העובר בחלל הרחם


היום ידוע כי אנדומטריוזיס גם פוגע בסיכויי ההצלחה של נשים הפונות להפריית מבחנה (IVF).

 

 

איך מאבחנים אנדומטריוזיס?          

 

האבחנה של אנדומטריוזיס יכולה להיות קשה מאד מכיוון שהסימפטומים והסימנים יכולים להיות דומים למצבים ומחלות אחרות.


הדיוק באבחנה מאד חשוב כדי שלא לבצע פעולות מיותרות ושלא לפספס אבחנות אחרות כמו דלקת באגן או גידול.


לא ניתן לאבחן אנדומטריוזיס בבדיקת אולטרא סאונד, רנטגן או CT אלא רק אם יש גוש גדול.


האבחנה מבוצעת בשילוב שיחה עם האשה ובבדיקה גינקולוגית מכוונת, הכוללת גם בדיקה רקטלית.

 


בדיקת דם המכונה CA125: זהו סמן בדם, העולה בחלק מהמצבים של אנדומטריוזיס. יחד עם זאת, ערכים גבוהים של CA125 עדיין אינם מעידים בהכרח על אנדומטריוזיס.

 


אולטראסאונד: מאבחן ציסטה שחלתית- אנדומטריומה.

 


MRI: יכול לאבחן נגעים גושיים גדולים. כלומר, אם לא ניראו בבדיקה זו, זה לא שולל אנדומטריוזיס.

 

האבחנה הסופית, מתבצעת בלפרוסקופיה ובבדיקה היסטולוגית. כלומר, יש צורך לבצע ביופסיה לצורך אבחנה, כי לעתים קיים מראה באגן שדומה לאנדומטריוזיס ולמעשה זהו משהו אחר.

 

 

מהן אפשרויות הטיפול הקיימות?          

 

הטיפולים הם תרופתיים או ניתוחיים, ובחירת הטיפול תלויה בגיל האשה, בסימפטומים ובסימנים בכל מקרה לגופו.

למשל, חשוב אם האישה מציגה בעיה של כאבים או בעיה של פוריות.

לעתים, יש צורך לשלב בין טיפולים שונים.

ככלל, לא קיים טיפול תרופתי הגורם להחלמה מלאה של המחלה. כל הטיפולים מביאים להקלה בסימפטומים. מאידך, טיפול ניתוחי בידיים מנוסות, יכול למנוע חזרה של המחלה בחלק גדול של המקרים.

הסיכוי להריון לאחר ניתוח הוא בהתאם לדרגת המחלה:

קל- 75%

בינוני- 50-60%

חמור- 30-40%

 

הטיפול התרופתי

 

מטרתו להקל על הכאבים ואולי לנסות למנוע את המשך ההתפתחות של המחלה.


בקבוצה זו נמצא את הגלולות למניעת הריון, GnRH-agonist, דנזול (נגזרת של טסטוסטרון) ועוד. כמו כן, תרופות קונבנציונליות ואלטרנטיביות למניעת כאבים.


לכל תרופה יש דרך מתן שונה או הגבלת זמן בשל תופעות לוואי אפשריות.


לא ניתן לתת טיפול תרופתי לאישה המעוניינת להרות כעת כי כולן מונעות הריון. 

לאחרונה הושקה תרופה חדישה שלראשונה רשומה כטיפולית לאנדומטריוזיס ושמה ויזאבל- Visabelle. במחקרים שבוצעו ניראתה נסיגה של נגעי אנדומטריוזיס, והיא משמשת כתוספת ללפרוסקופיה, אך אינה מחליפה אותה. 

 

הטיפול הניתוחי

 

מטרתו למגר את הנגעים הקיימים (כריתה, קילוף, צריבה, הפרדה, פתיחת חצוצרות), ולשחזר בחזרה את מבנה האגן, ובכך למנוע את המשך הכאבים של האשה או לאפשר כניסה טבעית להריון.


הניתוח גם מגדיל את סיכויי הכניסה להריון טבעי ולכניסה להריון בטיפולי הפריה.


טיפול הבחירה בקבוצה זו הוא הניתוח הלפרוסקופי. זה נקרא ה- Golden Standart.


במהלך הלפרוסקופיה, מבצעים בחינה דקדקנית על כל איברי האגן והבטן.

 

יכולת הלפרוסקופ להגיע לכל מקום בחלל הבטן ולהגדיל את התמונה מהווה יתרון עצום.

 

כעת, המנתח מחליט איזה נגע יש לצרוב ואיזה נגע לכרות. אילו הידבקויות יש להפריד וכיצד לפתוח מחדש חצוצרה חסומה. כל צורת טיפול מתבצעת בטכניקה אחרת.


בשל יכולת הניידות של הלפרוסקופ, ניתן גם לראות ולטפל בנגעים במעיים, בשופכנים וגם בסרעפת.


הניתוח מתבצע בהרדמה כללית בשכיבה ישרה על הגב או בתנוחה גינקולוגית.


משך האישפוז: 2-3 שעות לאחר הניתוח.
 

בעידן הלפרוסקופיה, אין יתרון בניתוח רגיל של פתיחת הבטן, מאחר שהראות מוגבלת, בעיקר בחלקים העליונים של הבטן וניתן לפספס נגעים קטנים.


כמו כן, להבדיל מפתיחת בטן, הרי שבשיטה הלפרוסקופית, הסיכוי להידבקויות קטן יותר באופן ברור ומוכח.  


במקרים קשים, ולאחר סיום תיכנון המשפחה, מקובל להציע ניתוח לפרוסקופי שיכלול גם כריתת הרחם ו/ או השחלות (לגבי הוצאת השחלות- ראי סעיף העוסק בכך בניפרד). כל זאת, לאחר מיצוי כל טיפול אחר בשום אופן לא כקו טיפולי ראשון. 

 

לטיפול תזונתי, נטורופתי ועוד במקרי אנדומטריוזיס, נא בקרי באתר www.myirit.com.